שנגחאי- העיר בעלת האוכלוסייה הגדולה ביותר בעולם (!). עיר אורבנית מאוד ומעניינת. שינוי מרענן לאחר בייג’ין. גם שם יש סמטאות אותנטיות עם דוכנים סיניים, אבל רוב הרחובות מערביים למדי ואפילו קצת מזכירים את ניו יורק. שנגחאי היא ערבוב מושלם בין מזרח ומערב.
סוכריות:
- עיר מודרנית ומערבית. אם הייתי נאלצת לעבור לסין הייתי מעדיפה אותה.
- נוף אורבני מדהים.
- לא לוותר על העיר העתיקה! איזור מדהים ביופיו ומעניין.
- מסעדות מעולות- מערביות וסיניות.
- טיילת נחמדה (“הבונד”)
- שופינג שופינג שופינג- בשוק הבדים תוכלו לתפור חליפות ושמלות במחירים מצחיקים!
- מוזיאון שנגחאי- מומלץ
- כדאי לצפות על נוף העיר מאחת התצפיות (מגדל הפנינה) או לשבת במסעדה או בבר שצופה אל הנוף.
- קהילה יהודית ענפה, בית כנסת נהדר (פרטים בהמשך).
- המוניות זולות ובמקרים רבים יותר יעילות מהמטרו.
כרישים:
- אין הרבה אטרקציות תיירותיות. מספיק להשקיע בה 3-4 ימים.
- דרכי הגעה- אם אתם מגיעים מבייג’ין, מומלץ מאוד להזמין כרטיסי רכבת/טיסות מראש! אנחנו לא הזמנו מראש והיינו צריכים לשלם כפול!
- הרובע הצרפתי נחמד, אבל די מאכזב. לא הייתי נוסעת לשם במיוחד.
- כמו בכל סין- קשה מאוד לתפוס מונית. שימו לב לעצור מוניות עם אור ירוק.
- פספסנו שיט בנהר כי הגענו מאוחר מדי- בדקו זמנים מראש.
בפוסט הקודם תיארתי את הטיול האינטנסיבי שלנו בבייג’ין. מבייג’ין נסענו ברכבת לשנגחאי.
בגלל ששהינו בה ביום כיפור, העדפנו מלון פשוט ליד בית הכנסת ובית חב”ד. למלון קוראים Shangtex- מלון 3 כוכבים סביר. חדר גדול מאוד, אך מיטות קשות (זה הסטנדרט הסיני). ממליצה עליו לשומרי מסורת (הרבה יהודים ישנו בו ביום כיפור). הצוות כבר מתורגל לבקשות של שומרי המסורת.
ביום הראשון ביקרנו ב”שוק הבדים”. זהו מבנה בעל שלוש קומות שבו דוכנים של תופרות. אפשר להזמין שם בגדים איכותיים (שמלות וחליפות) במחירים מאוד זולים. מני תפר שם חליפה ב-300 ₪! כמובן, לאחר התמקחויות. אם אתם שוהים בעיר שלושה או ארבעה ימים, רצוי לבקר בו ביום הראשון, כדי שיספיקו לתפור עבורכם את החליפה/שמלה. שימו לב שהשוק נסגר ב-18:00, כדאי להגיע קצת קודם.
השוק נמצא באיזור דאונטאון, עם סמטאות אותנטיות, הדומות ל”חוטונג” בבייג’ין. ערבוביה של חנויות ארנקים, חנויות טלפונים ומין מסעדות קטנות שבהן הטבח מבשל את הנודלס בקערת פח מעל דלק והסועדים יושבים על כסאות פלסטיק ונושפים את הנודלס בתאבתנות. בחלקן הדגים הוצגו לראווה בתוך קופסאות פלסטיק על המדרכה.
משם הגענו לשוק “הזיופים” ברחוב Nanjing. זהו למעשה קניון של חמש קומות שבו מוכרים זיופים של תיקים וביגוד, בעיקר לגברים.
בערב אכלנו בקומה ה-52 של מלון ריץ קרלטון, במסעדה איטלקית בשם Scena, לכבוד יום הולדתי, יחד עם אחי וחברתו שטיילו באותו זמן בשנגחאי. הנוף משם היה מדהים- צופה ל”מגדל הפנינה” המפורסם ולגדת הנהר. גם השירות היה נהדר. יש לציין שהמסעדה יקרה מאוד. בצמוד למסעדה נמצא בר שבו ניתן לשתות קוקטייל בשחקים ולצפות באוניות מפליגות בנהר.
ביום השני, שגם במקרה היה יום הולדתי (דרך נהדרת לחגוג יום הולדת!), ביקרנו במתחם העיר העתיקה וגני יו-יואן. מדובר בגנים שהוקמו במאה ה-16 בעיר העתיקה של שנגחאי. מסביב לגנים ישנן חנויות ומסעדות רבות. מתחם העיר העתיקה יפה מאוד ועל מנת להיכנס לגנים יש צורך לשלם (15 יואן). אנחנו התאכזבנו מהגנים עצמם, הם לא היו מרשימים במיוחד. יש לציין שירד גשם באותו יום שייתכן שהעיב על יופיים. עם זאת, המדרחוב מסביב לגנים יפה מאוד ולדעתי לא כדאי לפספס ביקור בו.
אכלנו בדוכן של דים סאם בעיר העתיקה.
מוזיאון תכנון העיר שנגחאי (ב”כיכר העם”) כולל חמש קומות. הוא מציג מוצגים אינטראקטיביים שקשורים לשנגחאי; איך שנגחאי נראתה בעבר לעומת איך שהיא נראית היום. בנוסף, מוצגת בה תערוכת ציורים סיניים ובתי בובות זעירים. גולת הכותרת- דגם ענק של העיר שנגחאי.
בערב, ערב יום כיפור, התפללנו בבית הכנסת “אוהל רחל”. בית הכנסת הוקם בשנת 1920 על ידי יעקב ששון ושופץ בשנות התשעים לכבוד ביקורו של ביל קלינטון. בית הכנסת גדול ויפה מאוד ונוסח התפילה יפה (ספרדי).
היום השלישי– יום כיפור. בצאת החג נסענו למדרחוב East Nanjing. המדרחוב מואר מאוד ומזכיר קצת את ה-Times Square בניו יורק. הרבה שלטים מוארים, חנויות (כגון חנות m&m) ומסעדות מערביות וסיניות.
באותו זמן היה חג סיני ולכן התקבצו סינים רבים בסמטאות שהחליפו שטרות בתמורה לעוגות moon cakes- מנהג סיני חגיגי.
טיילת הבונד (Bund)- טיילת יפה ומאורת לאורך הנהר. מאוד נחמד ללכת לאורכה ולצפות בנוף האורבני מהגדה השניה. היא נמצאת בקצה רחוב East Nanjing.
ביום הרביעי חזרנו לשוק הבדים על מנת לאסוף את החליפה שהזמנו. משם המשכנו לרובע הצרפתי French connection. יש בו מדרחוב יפה בשם Xintiandi, שיש בו בתים בסגנון צרפתי, הרבה מסעדות ובתי קפה. אכלנו במסעדה ויאטנמית נחמדה בשם Aniseed Saigon- המרק ממש מומלץ! קינחנו בגלידת שוקולד מגלידריית Godiva.
בערב טסנו לגווילין. על כך בפוסט נפרד 🙂
קישורים מומלצים:
מסעדת Scena במלון Ritz Carlton
מידע על שוק הבדים
מוזיאון תכנון העיר שנגחאי
מידע על גני יו-יואן ומתחם העיר העתיקה
מידע על בית הכנסת “אוהל רחל” מתוך אתר מסע אחר
מסעדה ויאטנמית ברובע הצרפתי