סוכריות:
- בקובה מומלץ מאוד לנסוע לויניאלס ולטרינידד, שתי ערים יפיפיות ששונות מאוד מהוואנה.
- מאסט בויניאלס- תצפית על הרכס, הצוק המצויר, מפעלי טבק.
- מאסט בטרינידד- פלאייה אנקון, קאסה דה לה מוזיקה, טיול למפלים.
- הקאסה של אולגה בטרינידד.
כרישים:
- הנסיעות מאוד ארוכות (8 שעות בין ויניאלס לטרינידד)
- מלאאאאא חינטרוס! יכול להיות די מציק.
- טרינידד עיר די משעממת, היא אמנם יפה אבל אין הרבה מה לעשות בתוך העיר.
- כמו שכתבתי בפוסט הקודם- שכחו משופינג. אין שם מה לקנות (בכלל).
אז למי שעוקב, בפוסט הקודם כתבתי על החוויות שקרו לי בהוואנה. עכשיו הגענו לפרק השני, שבו אספר על חוויות מויניאלס וטרינידד.
יום 4 – הגעה לויניאלס ורכיבה על סוסים
בבוקר לקחנו אוטובוס מתחנת האוטובוסים של הוואנה לויניאלס (עיר שנמצאת במחוז פינאר דל ריו בקובה)- 4.5 שעות נסיעה. הייתה עצירה אחת במקום מקסים עם אגם. כשהגענו לויניאלס עטו על האוטובוס עשרות קובנים שניסו לשכנע אותנו להגיע לקאסה שלהם. לנו הייתה קאסה מוזמנת ונסענו אליה ומשם למשרד התיירות.
ויניאלס היא למעשה עיירה, מאוד מאוד שונה מהוואנה. הכל ירוק ופסטורלי ויש חיות שמסתובבות בחצרות וברחובות, ממש כמו בכפר.
יצאנו לטיול סוסים עם מדריך (שהזמנו דרך משרד התיירות). רכבנו בין רכסים, ליד אגמים ובין שדות של בטטות, תירס וטבק. עצרנו בבית גידול לטבק והסבירו לנו על אופן גידול ויצירת הטבק.
בערב אכלנו ארוחת ערב בקאסה.
יום 5 – סיור במערות נטיפים, בצוקים של ויניאלס, מפעל טבק ושחייה בבריכה
לקחנו סיור מאורגן במחוז פינאר דל ריו, שבו נמצאת ויניאלס. בכל עיר בקובה אפשר להזמין סיורים מודרכים, של נהג+מדריך דובר אנגלית. הסיורים האלו לא זולים (כמה עשרות דולרים לאדם), אבל מאוד שווים.
הסיור התחיל בנקודת תצפית על הרכסים של ויניאלס. לאחר מכן נסענו למקום שבו יש ציור על צלע ההר שמתאר את האבולוציה (אחת ה”אטרקציות” הידועות של ויניאלס). המקום נקרא: Mural de la Prehistoria .
משם המשכנו לשתי מערות נטיפים יפות ומיוחדות, שבאחת מהן, שנקראת “המערה האינדיאנית” יש שיט בסירה. באחת המערות המדריכה הסבירה על החיות שחיו במערות ועל כך שהעבדים האפריקאים נהגו להסתתר במערות. למעשה העבדים שהסתתרו שם במאה ה-18 אימצו אמונות נוצריות והמציאו מעין דת משלהם.
אכלנו צהריים במסעדה ליד המערה, שם העזים מסתובבות חופשי.
לאחר מכן לקחו אותנו למפעל לייצור טבק, שבו ישבו אנשים וגלגלו בידיים עלי טבק ודחסו אותם באמצעות מכשירים ידיים. לאחר מכן לקחו אותנו למפעל לייצור משקאות אלכוהולים.
לאחר החזרה לויניאלס, הלכנו למלון עם הבריכה (מלון Ermita), שמשקיף על נוף הרכסים. שילמנו בקבלה כדי להיכנס לבריכה. יש מהבריכה נוף מדהים.
בערב יצאנו לפאב המקומי, רקדנו ושתינו מוחיטו.
יום 6 – נסיעה לטרינידד, פלאייה אנקון וקאסה דה לה מוזיקה
באותו יום לקחנו אוטובוס תיירים לטרינידד (8 שעות נסיעה). לא הזמנו קאסה מראש, אז חיפשנו במקום ומצאנו את הקאסה של אולגה- אחת הקאסות הטובות שלנו בהן. יש שם חצר פנימית מקסימה שבה אכלנו את הארוכות והמיקום שלה מצויין, ממש ליד הכיכר הראשית.
אחרי שהתמקמנו בקאסה, נסענו לחוף הים – פלאייה אנקון (Playa Ancon). אחד החופים הקריביים המדהימים של קובה (בהחלט הוספתי אותו לרשימת החופים היפים בעולם). המים צלולים ונעימים ובטמפרטורה מושלמת. ישבנו בקיוסק ואכלנו ארטיקים ושתינו שתייה מוגזת.
אחר הצהריים הגיעו המון המון יתושים לחוף ועקצו אותנו בהמוניהם (ממליצה לבוא לחוף בשעות הבוקר).
בערב יצאנו לקאסה דה לה מוזיקה, שבטרינידד מדובר בשטח פתוח. הקאסה הזו ממש ממש מוצלחת- יש שם הופעות אפרו-קובניות מדהימות וכמובן המון סלסה.
קפצנו גם למועדון הידוע “דיסקו איילה” שנמצא בתוך מערה.
יום 7 – טיול בטרינידד היפה ושיעור סלסה פרטי
טרינידד היא עיר מאוד יפה. בהחלט יותר יפה מהוואנה- הרחובות צבועים בצבעים נועזים, הכיכרות מעוצבות ויש בה מספר מוזיאונים. אבל לא מצאנו בה הרבה עניין.
התחלנו את היום בארוחת בוקר בקאסה של אולגה. הלכנו למוזיאון “רומנטיקה”, שמציג אוסף של ריהוט קובני מהמאה ה-19. אבל כרגיל, במוזיאונים של קובה אין הסברים באנגלית וגם המוזיאון קטן מאוד. בעיקר טיילנו בעיר, עלינו לנקודת תצפית מתוך מגדל הפעמון והלכנו לכיכרות ולשווקים.
אחר הצהריים הלכתי לשיעור סלסה פרטי אצל מדריכה בבית. היה חם נורא, אבל כיף. חיפשנו המון זמן אינטרנט קפה, כיום הבנתי שיש וויפי בפארקים, אבל נורא חלש. מאוד קשה למצוא שם אינטרנט טוב.
בערב יצאתי שוב לקאסה דה לה מוזיקה.
יום 8- טיול מפלים ונסיעה לסנטיאגו
בסוכנות טיולים בעיר סגרנו טיול מאורגן קבוצתי במפלים ליד טרינידד. נסענו במשאית פתוחה במשך כשעה עד שהגענו לפארק Guanayara. בדרך ראינו נוף של הרים ירוקים ואנשים שגרים בכפרים קטנטנים שרחוקים מכל יישוב. כשהגענו לפארק קיבל את פנינו ברמן עם קוקטייל “קרמבולה” שהיה טעים מאוד (פעם ראשונה שיצא לי לטעום קרמבולה). המדריכה הסבירה על החיות באיזור- מסתבר שבקובה אין חיות מסוכנות כלל (חיות טרף או נחשים ארסיים).
יצאנו להליכה של שעה וחצי וראינו נחלים יפים ונוף משגע. בסוף המסלול הגענו למפל גדול ובדרך חזרה נכנסנו לבריכה טבעית ליד מפל קטן.
בדרך חזרה התחיל לרדת גשם מטורף (קובה היא מדינה טרופית, מה לעשות). הכביש המשובש ממילא הפך לבוצי והמשאית נתקעה בבוץ. לקח זמן עד שהנהג הצליח לחלץ אותה.
כשהגענו לטרינידד עברנו בסוכנות הנסיעות ובדקנו אפשרות לנסוע לסנטיאגו. הבנו שהאופציה הטובה ביותר היא לקחת אוטובוס לילה מהעיר Sancti spiritus (שעה נסיעה מטרינידד) לסנטיאגו דה קובה. החלטנו ללכת על זה, אבל הבעיה הייתה שהשעה הייתה כבר 18:00 בערב והיינו צריכים לקחת את המונית ב-19:00. חזרנו לקאסה וארזנו במהירות. שילמנו לאולגה ונתנו לה שוקולד במתנה. אולגה אמרה שאנחנו “לוקוס” ושמחה מאוד מהשוקולד. אמרתי לה שזו הקאסה הכי טובה ששהינו בה והיא שמחה.
נסענו במונית לתחנה המרכזית של העיר, שכולה רק קובנים מקומיים. משם עלינו לאוטובוס לילה לסנטיאגו (רק מקומיים, לא היו שם תיירים בכלל). 10 שעות. אוטובוס של “ויאזול”, חברת האוטובוסים הקובנית.
בפרק הבא- חוויות מ”הבירה השנייה” של קובה, איך כמעט נתקענו בה לפני הקרנבל והימים האחרונים בהוואנה…
איזה מסלול יפה ומרגש!
תודה על פוסט מצוין! 🙂
תודה רבה יפעת! ממש מומלץ 🙂