סוכריות:

• לונדון היא עיר נהדרת, עם המון אטרקציות. מוזמנים לקרוא בפוסט הקודם שלי על לונדון רשימה של אטרקציות מומלצות. 
• היא מתחדשת. גם אם הייתם בה המון פעמים בעבר, תמיד אפשר למצוא בה עוד דברים חדשים. 
• היא מתאימה לכל סוגי הטיולים: משפחות, זוגות, חברים וכמובן כמו בקונסטלציה הנוכחית שלי- טיול אם-בת. 
• ממליצה בחום  על Afternoon Tea! חוויה מדהימה. 
• מלבד מחזות הזמר שמוצגים מדי ערב, בקיץ פעמים רבות יש מופעים וקונצרטים מיוחדים. אני הלכתי למופע של סטיבי וונדר כחלק מפסטיבל BST. פסטיבל מוזיקה בהייד פארק שבו מופיעים אמנים מהשורה הראשונה (סלין דיון, רובי וויליאמס, ליונל ריצ’י ועוד). 
• מצעד הגאווה בלונדון- חוויה בלתי נשכחת!
• מחזמר אלדין בלונדון– מומלץ בחום.
• ממליצה על המלון Radisson Blu Bloomsbury St– מלון מצוין במיקום מעולה.
• כדאי לקפוץ לאחד השווקים של לונדון. בטיול הזה ביקרתי בשוק קמדן ובשוק קובנט גרדן, שניהם בגדר מאסט. 
• מומחה קולינריה ישראלי בלונדון בשם עומר לוגסי– כדאי לקרוא המלצות מתוך דף הפייסבוק שלו. או להצטרף לקבוצות של סיורים קולינריים שהוא מארגן (שמעתי המלצות רבות). 
• ממליצה על קבוצת הפייסבוק “לונדון שלנו“, שבה אפשר לקבל הרבה המלצות. 
• כדאי להאזין לתכנית הפודקאסט של רוני ופז אביב בנושא לונדון. 

כרישים:

• לונדון יקרה מאוד. בעיקר הלינה. המסעדות טיפה יותר יקרות מאשר בארץ, אפשר למצוא גם מסעדות במחירים דומים לארץ. 
• כדי לישון במרכז העיר צריך להתפשר על מחיר, על גודל של החדר. תאלצו להתפשר על משהו- או על מיקום, או על נוחות, או על המחיר. 
• לונדון מאוד עמוסה בקיץ. כמויות אסטרונומיות של תיירים צובאים את הרחובות, החנויות ואתרי התיירות. 
• תוצר לוואי של כמויות התיירים הוא אורך התורים. הקפידו להזמין כרטיסים מראש לאטרקציות או שתתכוננו לעמוד בתור. במקרים מסוימים אף למעלה משעה. 
• אכלנו במסעדה איטלקית שהשירות בה היה מזעזע. זאת למרות שבטריפ אדוויזר יש המלצות נהדרות. שוב נפלתי במלכודת הזאת- לא להסתמך רק על טריפ אדוויזר ולנסות למצוא המלצות במקורות אחרים.
• שימו לב למחירי התחבורה הציבורית. אם אתם לא קונים כרטיס אויסטר (מעין “רב קו” מקומי) ברכבת התחתית, המחיר מאוד גבוה. משלמים על כרטיס אויסטר פקדון של 5 פאונד ולא בכל תחנה אפשר להחזיר אותו בחזרה. עם זאת, אני ממליצה לכל מי שמתכוון לעשות אפילו נסיעות ספורות ברכבת התחתית, לרכוש כרטיס אויסטר במכונה. 

---

לונדון- מה עוד אפשר לספר על העיר הענקית והמופלאה הזו? יש בה כ”כ הרבה סמלים שמזוהים איתה: פיש אנד צ’יפס, משמרות המלכה, הביג בן וגשר לונדון. בלונדון יש באמת הכל: הופעות, מסיבות, חוויות, אנשים מכל העולם, מסעדות מגוונות.

זאת הפעם החמישית שלי בלונדון. כתבתי בעבר פוסט מקיף על לונדון. הייתי הפעם עם אמא שלי וניסיתי למצוא מקומות וחוויות שעדיין לא חוויתי בלונדון. גם אם אהיה עוד 10 פעמים בלונדון אני בטוחה שאמצא דברים חדשים לעשות ולחוות.

בלונדון היינו 5 ימים.

טיסה: בריטיש אירוויז. ההלוך היה מצוין, בחזור היה עיכוב של למעלה מ-4 שעות. נכון לכתיבת שורות אלו, עדיין לא קיבלנו פיצוי.

לינה: מלון Radisson Blu Bloomsbury St בשכונת בלומסברי ליד סוהו (ממש קרוב למוזיאון הבריטי). מלון 4 כוכבים. לינה+ארוחת בוקר (לכן בקושי אכלנו במסעדות).

יום 1- מחזמר אלדין בלונדון

הגענו בטיסת בוקר והגענו אחר הצהריים למלון. לאחר מנוחה קצרה יצאנו לחפש מסעדה, התלבטנו איפה לאכול עד שלפתע ראיתי סניף של צ’יפוטלה (Chipotle) וכמובן שמרגע זה ההתלבטות נגמרה. אני מאוד אוהבת את צ’יפוטלה- מדובר ברשת של מזון מהיר מקסיקני. מאוד פופולרית בארה”ב ומסתבר שגם בלונדון, לדעתי כמעט כמו מקדונלדס. מכינים במקום בוריטו או קערה עם אוכל מקסיקני טעים ובריא (יחסית).

הזמנתי מראש כרטיסים למחזמר אלדין. שימו לב שיש הרבה אתרים שאפשר להזמין דרכם. אני הזמנתי ישירות מהאתר של התאטרון ושילמתי 120 פאונד לשני כרטיסים. רצוי להזמין מראש למחזות המבוקשים, לא בטוח שישארו כרטיסים ברגע האחרון. אופציה אחרת היא להזמין כרטיסים באותו יום בתיאטרון עצמו או בדוכן Tkts בלסטר סקוור (לא התרשמתי שבאמת הכרטיסים שם יותר זולים).

בדרך לתיאטרון ראינו הרבה דגלי גאווה וכך גילינו שנפלנו על סוף שבוע הגאווה בלונדון. 

תיאטרון Prince Edward נמצא באיזור עם הרבה פאבים ובתי קפה. את הכרטיסים קיבלנו בתיאטרון עצמו. התיאטרון עצמו קצת קטן ומיושן, אבל זה לא משנה, כי המחזמר “אלדין” מדהים! בלי לעשות ספויילרים, הוא מאוד מאוד מושקע. השחקנים/זמרים מדהימים, האפקטים יוצאי דופן והתפאורה מושקעת במיוחד. ההצגה אורכת שעתיים, אבל באמת שהיא עוברת מאוד מהר, אי אפשר להתיק את המבט מהשחקנים הוירטואוזים. מומלץ בחום!

יום 2- קניות, הגלריה הלאומית, תה אחר הצהריים ומועדון סלסה

ארוחת הבוקר במלון דשנה ומושקעת- בופה קטן וחמוד הכולל גבינות, בשרים, סלמון מעושן, מיצים סחוטים, יוגורטים וגרנולה וביצים שעושים לפי בקשה.

שופינג בלונדון:

אתמול בדרך למסעדה ולהצגה עברנו קצת בחנויות ויצא לנו להכנס לפרימארק, שנמצא חמש דקות הליכה מהמלון שלנו. זה היה נורא, ממש תחושה של כאוס. לפחות 50 אנשים בתור, המון בגדים מבולגנים וזרוקים על הרצפה. לכן, היום לא התחשק לנו להתחיל את היום שם, אבל מה לעשות שזו החנות היחידה באזור שפתוחה ב-8:00 בבוקר?

אז אחרי ארוחת הבוקר, שמנו פעמינו ל”מקדש” הידוע- הפרימארק. חנות הכלבו האדירה שכוללת הכל, פשוט הכל. בגדי נשים, גברים, ילדים, הלבשה תחתונה, נעלים ועוד ועוד. החוויה בבוקר שונה לחלוטין. הרבה יותר מסודר, אין כמעט אנשים, אין תורים בכלל. ה”קטע” בפרימארק הוא כמובן המחירים הזולים (1.30 פאונד לחולצה של ילד) והאיכות דווקא מפתיעה לטובה, לפחות במחלקת הילדים.

משם המשכנו לכלבו אחר- מרקס אנד ספנסר (Marks and Spencer), גם לו יש כמה סניפים לאורך אוקספורד סטריט. היינו בשני הסניפים, שניהם די דומים זה לזה וגם הם כוללים מחלקות עשירות גם לנשים וגם לגברים. ביולי יש סיילים, כדאי לנצל את התקופה הזאת לשופינג.

הגלריה הלאומית בלונדון

כל כך שקענו בקניות, שאיחרנו לסיור חינם שנרשמנו אליו בסוהו. יש סיורים חינמיים ברחבי העיר. יש כמה חברות שעושות את זה, כגון strawberry ו- Free walks by foot. אגב, הקונספט של טיולים רגליים בחינם (מבוססי טיפים) מאוד רווח בערים מרכזיות באירופה (למשל, עשינו סיור כזה בבודפשט).

אז בגלל שפספסנו את הסיור, החלטנו לבקר בגלריה הלאומית (National Gallery). מקום מפלט מהמוני הישראלים בלונדון (לא שמענו שם בכלל עברית) והמקום בו מתרכזים רוב הסינים והיפנים בעולם. מוזיאון חינמי (כמו רוב המוזיאונים בלונדון) של אמנות קלאסית ואמפרציוניסטית, מאוד מרשים ועשיר, מומלץ מאוד. המוזיאון נמצא בכיכר טרפלגר. אפשר לצפות בו בציורים של גדולי האמנים (ואן גוך, מונה, שאגאל ועוד) בחינם ובתשלום קטן גם בתערוכות מתחלפות אדירות.

מסעדת דישום (Dishoom)

הזמנו מראש מקומות במסעדה ההודית הפופולרית Dishoom– מסעדה מגניבה בסוהו עם אוכל הודי מאוד טעים. קצת יקרה, אבל מאוד שווה. השירות מעולה. הקדמנו קצת ונתנו לנו לשבת על הבר בנתיים, עד שהתפנה שולחן. המשקאות מאוד טובים, ממליצה גם על הסלטים ועל מנות הקארי. כדאי מאוד להזמין מקום מראש, אחרת תתכוננו לעמוד לפחות חצי שעה בתור. שימו לב- אפשר להזמין מקום רק בשעות הצהריים.

לאחר ארוחת הצהריים, הלכנו לכיכר לסטר, שם יש הופעות רחוב וחנות ענקית של M&M וגם חנות ענקית של לגו.

אפטרנון טי בלונדון

בשעה 17:30 שמנו פעמינו למלון Cafe Royal לתה אחר הצהריים (Afternoon Tea). אפטרנון טי במקומות יוקרתיים במיוחד הפך להיות טרנד בשנים האחרונות. בקפה רויאל מגישים תה עוד מ-1865 ואוסקר ווילד נהג לפקוד את המקום. מדובר בטרנד מאוד מאוד (מאוד) יקר- 55 פאונד לאדם, לא כולל שירות. בגלל זה אני קוראת לחוויה הזו “חוויה של פעם בחיים”. ממליצה מאוד לחוות את החוויה באחד הביקורים בלונדון.

הגענו למלון ומיד פקידה קיבלה את פנינו והפנתה אותנו לסלון צדדי מפואר בצורה מוגזמת. התיישבנו ליד אחד השולחנות והמלצר שלנו, ג’וליאן, הציג את עצמו ונתן לנו תפריטים. אנחנו אמרנו שאנחנו צמחוניות, לכן קיבלנו תפריט צמחוני. מלבד התה (יש תפריט מטורף של בערך 20-30 סוגי תה!) קיבלנו גם שתי כוסות שמפניה. בהתחלה קיבלנו מגשי כריכים ב-3 קומות. בשלב השני קיבלנו ממרחים מאוד טעימים ושלוש קומות של מתוקים ולחמניות לממרחים. כל הזמן ג’וליאן לא הפסיק לשרת אותנו, להציע הצעות ואפילו הציע להביא לנו עוד תה ומתוקים.  

אחר כך חזרנו למלון דרך רג’נט סטריט, רחוב יוקרתי של חנויות.

בערב יצאתי למועדון סלסה- Salsa Soho. עד חצות יש סלסה/בצ’אטה ואחרי חצות רגאטון. מאוד מומלץ לסלסרוס.

יום 3- תצפית על העיר (סקיי גארדן), שוק קמדן, שוק קובנט גרדן

בבוקר החלטנו לעשות השלמות של קניות באוקספורד סטריט. לאחר מכן התפצלנו.

תצפית סקיי גארדן

הזמנתי מראש מקום לתצפית במגדל Sky Garden. זוהי תצפית חדשה יחסית מגורד שחקים שנמצא די קרוב למצודת לונדון. התצפית חינמית, אבל צריך להזמין מקום בערך שבועיים מראש, אחרת תצטרכו לעמוד בתור בערך שעה-שעתיים. זאת התצפית השלישית שלי בלונדון (הייתי בעבר בלונדון איי ובתצפית מכנסיית סנט פול). מה אני אגיד לכם. התצפית נחמדה, באמת. אבל אני לא מבינה אנשים שמחליטים לעמוד בתור שעה בשביל לראות את לונדון מגבוה. חינם זה בהחלט שווה, אבל אם כבר עשיתם את הלונדון איי, לדעתי אתם יכולים לוותר.

קמדן טאון

לאחר מכן החלטתי לנסוע לאיזור קמדן טאון / קמדן מרקט. מוזר שזו הפעם הראשונה שלי במקום, שמעתי כל כך הרבה על קמדן ואני מאוד שמחה שהיה לי זמן לקפוץ לשם. לאיזור הזה יש “וייב” שונה לחלוטין מסוהו. הוא מלא בדוכנים, חנויות אלטרנטיביות, אומנות רחוב ושוק אוכל גדול עם מגוון אדיר. בואו נגיד שהאצבע שלי לא נחה מכפתור המצלמה 🙂

צילמתי כל כך הרבה תמונות ולאחרונה גיליתי שהעמוד הראשי באינסטגרם העלה תמונה שלי!

קובנט גארדן

אם כבר לנתי באיזור סוהו, כמובן שהייתי חייבת לפקוד את קובנט גארדן (Covent Garden). שוק מקורה היסטורי שהיום מעט מצועצע ומאוד מתויר. בגלל שטיילנו בו בערב, בעיקר התרשמנו מהחנויות הקטנות  ומהמסעדות. מקום טוב לרכוש שוקולדים של גודייבה.

בחרנו במסעדה איטלקית בסוהו שהיו עליה ביקורת טובות. אבל, לצערי, השירות היה ממש גרוע וגם המנות לא היו משהו. לדעתי תמיד כדאי למצוא המלצות מבלוגרים או מחברים, בכל מה שקשור במסעדות בלונדון.

יום 4- המוזיאון הבריטי, מצעד הגאווה, מופע של סטיבי וונדר

המוזיאון הבריטי

המלון שלנו נמצא רחוב אחד ליד המוזיאון הבריטי, אז כמובן שהיינו חייבים לבקר בו. זו הייתה הפעם השלישית שלי במוזיאון. מדובר במוזיאון היסטורי עם מוצגים מכל העולם ואפילו מומיות אמיתיות.

הכניסה בחינם (אפשר לתרום). קבלו טיפ קטן ממני- באתר כתוב שהמוזיאון נפתח ב-10:00, אבל למעשה מתברר שהוא נפתח כבר ב-9:00 ורק חדרי המוצגים נפתחים ב-10:00. החנויות של המוזיאון נפתחות יותר מוקדם וגם תערוכה אחת. כדאי להיכנס לפני 10:00 כדי להימנע מתור בכניסה.

מצעד הגאווה בלונדון

ביום זה התקיים מצעד הגאווה בלונדון. סגרו הרבה כבישים במרכז העיר באיזור בו עבר המצעד. לפי ההערכות השתתפו במצעד בין מיליון למיליון וחצי איש, לכן לראות את המצעד עצמו היה מאוד קשה. נכנסתי לחנות ועליתי לקומה השנייה כדי לצלם את התמונה הבאה:

כן, כן. אנשים טיפסו על הרמזורים כדי לראות את המצעד!

מסביב לרחובות שבו עבר המצעד התקיימו אירועים שונים, הוקמו במות עם מופעי מוזיקה ודוכנים. כמעט כל החנויות תלו את דגל הגאווה וכמובן אנשים הלכו עם דגלים וסמלים שונים.

אחר הצהריים אכלנו מתוקים בבית קפה איטלקי חמוד, קרוב לכיכר פיקדילי בשם Cafe Concerto– וופל בלגי ופאדג’ בננה-טופי.

פסטיבל BST

בערב יצאתי לפסטיבל BST – British Summer Time. פסטיבל הופעות בהייד פארק. קניתי כרטיס שלושה חודשים מראש למופע של סטיבי וונדר. זמן קצר לאחר מכן הוא היה סולד אאוט- 65 אלף צופים. שטח ענק בהייד פארק הוקצה לפסטיבל. הוא כלל מתקני לונה פארק, המון דוכני אוכל ומשקאות, במה מרכזית וכמה במות צדדיות. על הכרטיס כתוב 13:00, אבל למעשה המופע התחיל רק ב-20:00. מזל שגיליתי את זה מראש ולא חיכיתי שם שעות (אם נכנסים, אי אפשר לצאת). ליונל ריצ’י חימם ואחריו עלה הגדול מכולם- סטיבי וונדר.

יום 5- פארק סנט ג’יימס, משמרות המלכה, טיסה חזרה לארץ

פארק סנט ג’יימס

ביום האחרון שלנו בלונדון רצינו לבקר במוזיאון המלחמה של צ’רצ’יל. אבל מה – מסתבר שיש תור אדיר בכניסה (לטענת השומר- תור של שעתיים לפחות). גם אילו היינו מזמינים כרטיסים מראש, היינו צריכים לעמוד לפחות שעה. כמובן שלא עמדנו בתור.

לפחות הוא ממוקם ליד פארק יפיפה, פארק סנט ג’יימס. זורם בו נחל במרכז הפארק ומסתובבים בו סנאים חופשי.

טקס החלפת המשמרות

מהצד השני של הפארק נמצא ארמון בקינגהאם וכך “נקלענו” במקרה להחלפת המשמרות. זהו טקס מעניין וקצת מוגזם, כדאי לצפות בו לפחות פעם אחת בחיים.

דיוטי פרי הית’רו

כבר לא נשאר לנו הרבה זמן, אז חזרנו למלון והתארגנו ליציאה לשדה. הית’רו הוא שדה תעופה ענק עם דיוטי פרי מאוד גדול ועשיר בחנויות. היה לנו המון זמן לנצל אותו, כי לאחר שעלינו לאוטובוס שמוביל למטוס- הורידו אותנו מהאוטובוס עקב תקלה טכנית והטיסה התעכבה ב-4 שעות!

למי שמגיע להית’רו- אני ממליצה על מסעדת The Crown Rivers. למסעדה יש קונספט מעניין- מתיישבים בשולחן שכבר יש בו תפריטים, מזמינים את האוכל דרך אפליקציה ומלצר רק מגיש את המנה. המנות מאוד גדולות ומשביעות (אכלנו פיש אנד צ’יפס והמבורגר צמחוני).

כך נגמר טיולנו. טיול מדהים, מפוצץ בחוויות מיוחדות, שופינג וכיף.

אז… שיהיה לכם טיול מתוק 🙂

Comments

comments