סוכריות:
- עיר מדהימה, בין הערים המיוחדות והמסקרנות שיצא לי לבקר בהן. אם אתם צריכים לבחור לבקר רק בעיר אחת בסין, בחרו בה.
- להקדיש לה לפחות ארבעה ימים.
- אסור לוותר: העיר האסורה, החומה הסינית, ארמון הקיץ, שוק האוכל, מדרחוב ציאנמן.
- מומלץ לקחת טיול יום מאורגן לחומה הסינית, באיזור מוטיאנו (שהוא פחות עמוס מהאיזורים האחרים).
- אומרים על הסינים שהם לא נחמדים. החוויה שלנו הייתה שונה. כל סיני שדיבר קצת אנגלית התחיל לדבר איתנו ברחוב.
- מלונות נהדרים בזיל הזול!
- שופינג נהדר (וזול!) של דברי אלקטרוניקה, תיקים וארנקים.
- חיי לילה טובים!
- מופע מסיכת הזהב- מופע מרשים וייחודי.
- מומלץ לשהות ברחוב וונגפוג’ינג, קרוב למרכזי הקניות ולשוק הלילה.
כרישים:
- לא פשוט לטייל בסין בכלל ובבייג’ין בפרט. הם לא מדברים אנגלית בכלל. אבל בכלל. הורידו אפליקציות שמתרגמות אנגלית לסינית והפוך.
- קשה להתמצא ולנווט. שמות הרחובות כתובים רק בסינית.
- בייג’ין היא עיר מזוהמת מאוד, תושבים רבים מעדיפים להסתובב עם מסיכות על הפנים בשל זיהום האוויר הנורא.
- היכונו לשמוע בעיקר סינית. שימו לב שהרוב המוחלט של התיירים באתרי התיירות בבייג’ין הם סינים!
- יש המון מה לעשות בבייג’ין (כפי שתקראו בהמשך), כך שאם אתם מקדישים 4-5 ימים או פחות מכך, שימו לב שהטיול יהיה אינטנסיבי למדי.
- נהגי מוניות לא עוצרים ברחוב. השתדלו להזמין מהמלון.
- ריקשה- כלי רכב מאוד מסוכן! מדובר בסוג של אופניים או אופנוע, שמחובר אליהם קרון, לפעמים פתוח ולפעמים סגור. החוויה של לנסוע בריקשה די מפוקפקת. הנהגים לא שומרים כלל על חוקי התנועה. לנסוע רק אם אין ברירה.
- להיזהר ממלכודות תיירות- ביקור בבית תה, חנויות של עשבי מרפא סיניים.
- האוכל לא טעים כמצופה, שונה מאוד מכל דבר שאנחנו מכירים.
- השופינג של ביגוד לא כ”כ מוצלח. לא זול או לא מקורי, הרוב באיכות לא טובה. כמעט לא קניתי שם בגדים.
בספטמבר 2015 יצאנו לטיול בסין. סין היא ארץ כל כך ענקית, כך שזה ממש לא טריוויאלי היכן לטייל בה. בגלל שהיינו מוגבלים בזמן (שלושה שבועות), היינו צריכים להתמקד במספר מצומצם של מקומות. המסלול הנבחר הוא: בייג’ין- שנגחאי- גווילין- יאנגשו- הונג קונג – מקאו.
העיר הכי מדהימה ומיוחדת שביקרנו בטיול זה היא ללא ספק בייג’ין. השקענו בה ארבעה ימים, למרות שאפשר לחלוטין להשקיע בה עוד יום-יומיים.
שהינו במלון Prime Hotel ברחוב Wangfujing. מלון חמישה כוכבים במחיר מצחיק (כ-200 ₪ ללילה). המלון מאוד נחמד- חדרים מרווחים, מיטה נוחה והצוות מדבר אנגלית (לפחות חלקם).
ביום הראשון הלכנו ברגל מהמלון לכיכר טיאננמן (מרחק של כחצי שעה הליכה). זו הכיכר הראשית של העיר, שבה מתקיימים כל הנאומים והעצרות. בדרך לשם התחילה לדבר איתנו סינית שיודעת לדבר אנגלית, כדי לתרגל את האנגלית שלה. תופעה זו חזרה על עצמה מספר פעמים כשטיילנו בבייג’ין.
מול כיכר טיאננמן נמצאת העיר האסורה- קומפלקס של בניינים שבהם הקיסרים משושלת מינג היו גרים. הקיסרים לא נתנו לאף אחד להיכנס לאיזור זה, לכן הוא נקרא “העיר האסורה”. זהו מתחם ענק ומרשים, שקל להתמצא בו אם מדפיסים מראש מפות והסברים. באחד הבניינים ישנה תצוגה של דברי קרמיקה מלפני הספירה.
מאחורי מתחם העיר האסורה נמצאת “גבעת הפחם”. יש לשלם 2 יואן על מנת להיכנס למתחם הפארק שבו נמצאת הגבעה. שם מטפסים במדרגות (הרבה מדרגות, אבל זאת לא דרך קשה במיוחד) ומגיעים למקדש יפיפה עם נוף לכל העיר האסורה. מומלץ מאוד.
ברחוב וופנג’ינג יש חניות מערביות וגם שוק לילה ושוק אוכל. בשוק האוכל מוכרים סוגי אוכל שאנחנו לא רגילים אליהם בעולם המערבי- תמנונים, עקרבים ובשר לא מזוהה. קשה להתרגל לריח. גם לאוכל הצמחוני יש טעם מיוחד וקצת מוזר. חוויה מדהימה ומעניינת, בעיקר למי שלא מפחד לנסות טעמים חדשים…
שוק הלילה הוא מתחם מגניב ממש עם אוכל ומזכרות. הוא נמצא בסמטה קטנה שיוצאת מרחוב וופנג’ינג והיו שם המון אנשים. צפינו בהופעת מחול של רקדנית בלבוש מסורתי.
במדרחוב צאינמן בערב רוב החניות סגורות. מומלץ ללכת לשם במהלך היום. אנחנו אכלנו שם ברווז פקין, שלא היה טוב במיוחד. המנות הצמחוניות היו לא רעות. המסאז’ים לא זולים (בסביבות 80 יואן), אך טובים למדי.
ביום השני לקחנו סיור מאורגן לחומה הסינית. את הסיור סגרנו ביום הקודם באחת הסוכנויות הפזורות ברחבי בייג’ין. הסיור כולל מספר עצירות (כמפורט בהמשך). מומלץ לבקר באיזור “מוטיאנו” של החומה.
המדריכה דיברה אנגלית מצויינת. נסענו במיניבוס עם תיירים מכל העולם.
התחנה הראשונה- קברי שושלת מינג. מבנים יפים מאוד שנמצאים באזור יפיפה, מוקף בהרים ירוקים. המבנים בסגנון סיני ה”קלאסי”- פגודות עץ אדומות עם קישוטי דרקונים ססגוניים. לפי האמונה הסינית, הרוח של המת מסתובבת בחדרים לאחר המוות ולכן הקברים נמצאים מתחת ל”חדרים” שאף אחד לא גר בהם. בחדרים יש פסלים של חיות וקטורת וגם כס מלכות.
התחנה השניה- החומה הסינית. עלינו ב”רכבל” (יותר כמו ספסל פתוח שמחובר לכבל) לחומה הארוכה. כל כך ארוכה שאי אפשר לראות את הסוף שלה. יש המון מדרגות משני הצדדים ושבילי הליכה. מסביבה- נוף הררי ירוק. אפשר ללכת לשני הצדדים ולהיכנס למבצרים.
כדי לרדת ירדנו במגלשות- בנו לאורך הירידה מההר מגלשות עשויות פח. ישבנו על מעין “סקייטבורדים” עם מוט שמכוון את המהירות וגלשנו למטה. לא לבעלי לב חלש.
התחנה השלישית- מרפאה סינית. הכניסו אותנו לחדר עם כיסאות. איש סיני ערך הרצאה קצרה באנגלית שבה הסביר שבכפות הידיים שלנו אפשר לראות את הבעיות שבכל הגוף ויש צמחים סיניים שמטפלים בכל בעיה. לאחר מכן שני “רופאים” סיניים נכנסו עם מתרגמת. הרופא הסתכל על היד שלנו ולהפתעתי הרבה הצליח לזהות בדיוק מהי הבעיה של כל אחד מאיתנו! אני הבחורה הכי סקפטית ומאמינה הדוקה ברפואה מודרנית והם פשוט השאירו אותי פעורת פה. עם זאת, שימו לב- מדובר בסוג של מלכודת תיירים. הם מנסים למכור עשבי מרפא במאות שקלים. לא להתפתות.
התחנה הרביעית- בית תה. הושיבו אותנו בבית תה מסורתי שבו הגישו לנו חליטות תה שונות. גם שם לא רכשנו דבר והמדריכה של הטיול נראתה עצבנית (כנראה שהיא מקבלת עמלות).
התחנה החמישית- האצטדיון האולימפי. לפני האולימפיאדה בבייג’ין בנו שני מבנים בעלי ארכיטקטורה מעניינת- “קן הציפור” ו”קוביית המים”. אין טעם, לפי דעתי, לבקר במבנים, אולם מעניין לראות אותם מבחוץ. לא הייתי נוסעת במיוחד כדי לצפות בהם, אבל הם שווים עצירה “על הדרך”.
בערב נסענו לבית חב”ד. יש מספר בתי חב”ד בבייג’ין. אנחנו ביקרנו בזה שנמצא באזור הדאונטאון. הוא נמצא למעשה במעין שכונה סגורה של דיפלומטים. מאוד מומלץ! הזוג שאירח אותנו היה נחמד והם אירחו נהדר. האוכל באמת היה טעים מאוד והיה מאוד נחמד לחוש אווירה יהודית.
בלילה נסענו בריקשה לאיזור הבילויים Sanlitun. איזור בילויים שוקק- המון ברים, פאבים, מסעדות ומעדונים. בחלק גדול מהברים יש הופעות של להקות וזמרים סיניים. ישבנו בבר על הגג בשם Fez. הקוקטליים שם מאוד איכותיים והיה נחמד לראות את הנוף של בייג’ין מהגג. בצמוד אליו יש דאנס בר מאוד פופולרי, שווה לחובבי הז’אנר.
ביום השלישי ביקרנו ב”מקדש השמיים“. המקדש נמצא באמצע פארק גדול ויפה. מה שיפה ומעניין שם במיוחד הוא לראות את קבוצות האנשים שעושות טאי צ’י, שירה בציבור וריקודים סיניים. אפילו הצטרפנו לרוקדים. רקדתי עם סיני מבוגר שתופף בתוף מרים.
ליד מקדש השמיים יש שוק מקורה שנקרא “שוק הפנינים”. יש בו כמה קומות ומוכרים בו אלקטרוניקה, קצת בגדים, תיקים, נעליים וכמובן- פנינים. היו שם הרבה קונים ישראליים וחלק מהמוכרים דיברו עברית. מומלץ לקנות שם תיקים ונעליים.
משם המשכנו (שוב) למדרחוב ציאנמן – מדרחוב ארוך עם חנויות ומתוכו מסתעפות סמטאות ופאסז’ עם שוק. אפשר לקנות שם בעיקר “פיצ’יפקס” ובדים. זקן על ריקשה הציע לנו סיור חוטונגים.
חוטונג- סמטת מגורים שיש בה גם מסעדות או חנויות. הזקן הסיע אותנו בין החוטונגים. היה מעניין לראות איך המקומיים חיים בסמטאות אלו. למרות שהזקן נסע כמו משוגע (כמו כל נהגי הריקשות).
בערב יצאנו למתחם בילויים בשם The Place. מתחם מערבי לגמרי שמזכיר קצת את רחוב פרמונט בלאס וגאס- רחוב מקורה עם מסך ענק. המון משפחות עם ילדים שיחקו בעפיפונים. יש שם מסעדות מערביות ופאבים.
ביום הרביעי נסענו ל”ארמון הקיץ” (כשעה וחצי נסיעה במטרו). זהו מתחם ענק ויפיפה שכלל את ארמון הקיץ של הקיסרים. המתחם מוקף באגם ובתעלות. יש בו מין רחוב על גדות התעלה.
ניתן לעלות במדרגות לבניינים עם פגודות שצופים לנוף. שם אפשר לשכור תלבושות ולהצלם על רקע הנוף. מעבר לאגם ישנם גשרים ומסדרון באורך 728 מטרים לאורך האגם. מצידו השני- בניינים מיוחדים ופסלים של חיות מהמיתולוגיה הסינית.
משם המשכנו ל”שוק המשי“. אם אתם ישראלים, סביר להניח שלא תפספסו אותו. מדובר בקניון ענק של 6 קומות. מכיר בעיקר בגדים, מוצרי אלקטרוניקה ותיקים. ליד השוק נמצאת מסעדת LAN שעוצבה ע”י המעצב הידוע פיליפ סטארק. העיצוב מעניין מאוד, אך לא התרשמנו מהאוכל. מסעדה די פלצנית ויקרה.
בערב יצאנו למופע בשם “מסיכת הזהב“. מופע מדהים המשלב ריקודים סיניים ופעלולי אקרובטיקה. במופעה משתתפים עשרות רקדנים, שמחליפים תלבושות. הסיפור מספר על מלך ומלכה שנלחמים בניהם, אך בסוף מתאהבים. התפאורה מדהימה- בסצינה של מבול כל הבמה הוצפה במים ונשפכו מפלים מהבמה! מופעי הריקוד היו מרשים מאוד.
בשורה התחתונה: בייג’ין היא עיר מסעירה, מרתקת ואינטנסיבית. מתאימה לחובבי היסטוריה, נופים ושופינג.
המלצות וקישורים:
מלון Prime Hotel
קהילת חב”ד בבייג’ין
בר קוקטיילים מומלץ
מופע מסיכת הזהב
מרתק
תודה!